|
|
עניינים אחרים - 181 - די לו שישחק את הכלים ויפזר אותם לרוח . טענו חכמים דלעיל כנגדו, שאם יפזרם ברוח ייתכן שייפלו ויזבלו את גידולי השדה, ונמצא שכלים אלו מהנים את בני האדם . החכם ר' יוסי מנסה להביא ראיה מהכתובים במקרא, והחכמים דוחים ראייתו, וכך הן הראיות ודחייתן : אמר ר' יוסי לחכמים, לאחר שבני ישראל יצרו את העגל לשם עבודה זרה משה נאלץ להשמידו וכך השמידו : "אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר" ( דברים ט, 21 ) . משמע, צריך לטחון את הכלי שנעבד לשם עבודה זרה ואין צורך להשליכו לים, אלא מספיק להשליכו לנהר או לזרותו ברוח ( תרגום זה הוא על - פי פירוש בעלי התוספות ) . השיבו החכמים להגנתם, משה לא זרק את העגל לים, והצטרך לשחוק את העגל ולהשליך את האפר לנחל, כדי לבדוק את האנשים על - ידי שתיית מי הנחל, אם הם נטלו חלק ביצירת "עגל הזהב" . המשיך ר' יוסי להביא ראיה לדבריו : נאמר על מעכה, אמו של המלך אסא, שפיסלה פסל לעבודה זרה, ואסא כמלך כשר שרפו והשליכו לנחל . הנה כך נאמר : "וְגַם אֶת מ...
To the book |
|
|