|
|
חז"ל בראי אחר | ירון ידען - 142 - הכוונה לענבים עצמם, ומתוך כך נסיק שגם פירות מותר לסכך בהם . השיב אחד התלמידים, ר' זירא שמו, היות שנכתב "יקב" שמשמעו יין, והואיל ואין אפשרות טכנית לסכך ביין, על כורחך צריך לפרש את הכתוב בזמורות הגפן . תלמיד אחר, ר' ירמיה שמו, טען שיש אפשרות טכנית לסכך ביין, כגון יין שנקרש ונקפא ונעשה כתאנה מיובשת, לכן ניתן לפרש את הכתוב שיש לסכך ביין . מתוך טענת ר' ירמיה חזר בו ר' זירא מטענתו . תלמיד אחר, רב אשי שמו, למד את תנאי הסכך מהכתוב הבא : וַעֲלֵי תְמָרִים "צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" ( נחמיה ח, 15 ) . משמע את וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת הסוכות סככו מעלי עצים שונים . שאל אחד התלמידים : מדוע הכתוב כפל פעמיים את אותו עץ : וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת ? ( לדעת חכמים עץ עבות המוזכר בתורה הוא הדס ) . תשובה : הדס אחד לארבעת המינים והדס שני לסכך את הסוכה . ( תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף יא, עמוד ב - דף יב, עמוד א ) .
To the book |
|
|