לפתע התמסרה אימא לקריירה מוצלחת, מלאת כיבודים והערכה ציבורית . הם לא הבינו אז למה כל אלה צריכים לבוא על חשבונם . בזיכרונות הילדות של כל אחד מהם אימא אהבה ודאגה במסירות רבה, והשותפות שלה ושל אבא בגידולם היו לדוגמה . גם היום, כשכל אחד מהם בעל משפחה משלו, הם מדברים על התקופה הזו . אבל משהו השתנה במשפחתם מאז גיל ההתבגרות . לאימא זה פתאום התאים לומר להם : "התבגרתם, אתם בחורים גדולים" . כל אחד מהם מצא את דרכו ביום - יום להסתגל למעבר ולשינוי הזה . האח הבכור היה אז בצבא, רחוק מהבית, האח האמצעי בשנות התיכון, והצעיר בסיום חטיבת הביניים . האח הגדול היה קשור אליה רגשית והיא עזרה לו לפלס את דרכו בעניינים שבלב עם חברות, בענייני לימודים וביחסים עם חבריו . זה היה תפקידה הבלעדי, כי אבא היה ידוע במעשיותו ונמנע מ"שיחות נפש" . היא הספיקה לעזור לאח האמצעי להימנע מהשתמטות מהלימודים כדי שלא ינשור מהתיכון . אבל עבור האח הצעיר היא כבר לא הייתה שם . אצל כל אחד מהאחים "האימא מימי ילדותו" השתנתה ומעולם לא חזרה למלא את מקומה, לא בשנות הבגרות המוקדמות וגם לא עם המשפחות שכל אחד מהם הקים . היא לא מכירה בכלל בהתייחסוי...
To the book