המעבר להורות כאובייקט מאוחר

ל"תסריטים מאוחרים" : ההשלכה של כל יחיד על בני משפחתו האחרים כוללת הן את האובייקטים הראשוניים שלו ( הוריו שלו ) והן את ייצוגי העצמי הנוכחי שלו ( מנזנו, פלצ'יו - אספסה וזילקה, 2005 ) . "התסריטים המאוחרים" אינם נטמעים לחלוטין בייצוגים של יחסי האובייקט הראשוניים משום ש האינטראקציה הפעילה ביחסי אהבה זוגיים וביחסי ההורות מאפשרת לתסריט הפנימי של ההשלכות וההזדהויות לבוא לידי ביטוי במציאות, ומקנה לו קיום החורג מן הדמיוני הטהור ( לאפלאנש, 2007 ) . נוסף על כך החיים מפגישים את המבוגרים, אם כהורים אם כבני זוג, עם מצבים שכלל אינם מוכרים להם מהעבר הראשוני עם הוריהם או עם עברם מימי הילדות . התגבשותם של האובייקטים המאוחרים והיחסים עם האובייקטים המוקדמים, שברובם אינם מודעים, הם מהמקורות המרכזיים של הלא - ידוע המשפחתי . לדוגמה : במפגש היום - יומי בין ההשלכות ההוריות לבין נפש התינוק המתפתחת מצטברים חומרים שעבור התינוק יהיו הלא - מודע, ועבור ההורה חלקם יהיו טמונים בלא - ידוע המשפחתי . מיכאל נולד בתקופה שאמו, טלי, הייתה שקועה בטיפול באחותה שחלתה במחלת הסרטן בדרגה קריטית . אביו, עמית, פוטר באותה תקופה מעבודה...  To the book