הדקדוק הפנימי (מילות סיום)

136 אסנת רבינוביץ עצמו, דמות היסטורית אמיתית, מציץ מאחורי גבו של בננחלי ויוצר אחיזת עיניים, שבה הוא נעדר-נוכח . שמו של סרוונטס מתנוסס על עטיפת הספר בהתאם למוסכמת ציון שמו של המחבר . עם זאת, כדאי לציין שגם שמו של אוויאנדה, המחבר האפוקריפי של כרך ההמשך המזויף של קיחוטה , מתנוסס על עטיפת ספרו, אף על פי שאוויאנדה הוא פסבדונים בלבד . דוגמה זו מצביעה על אחת המסקנות המרכזיות העולות מספר זה, והיא קשורה לשאלת האמת . זו שאלה עקרונית משום שהיא נוגעת ליחסים בין האפיסטמולוגיה לבין האונטולוגיה . מה ייחשב בעינינו לאמת ? הלא התיווך הלשוני אינו אמין מכיוון שהקשר בין מסמן למסומן הוא שרירותי, מלאכותי . הריאליזם החזותי יוצר מצג שווא של מציאות . כיצד נוכל להגיע להוכחה בלתי- אמצעית ? נראה שרק מערכות מלאכותיות, שנבנו בידי אדם, כגון המתמטיקה, יוכלו ליצור אמת, אך זו נתונה בצבת של עירבון מוגבל, שהרי היא מותנית מראש במערכת מלאכותית ולכן לא תוכל להיות בלתי-אמצעית . כפי שראינו, המאה ה- 17 מעלה את שאלת האמת בדרכים שונות, במגוון דיסציפלינות . מכיוון שספר זה התמקד בשאלות פואטיות- רטוריות מאותה תקופה, נשוב ונדגיש לסיו...  To the book