84 אסנת רבינוביץ הכותב המאוהב מתמודד עם מצוקה גדולה : הוא פצוע, פגוע, חושש מבוז ומזלזול, מפורענות ומתלאות - כי אהובתו היא אויבתו, ואם לא תיענה לו, הוא ישים קץ לחייו . דון קיחוטה פונה לאהובה שבדה מליבו, והוא מבקש ממנה אישור לקיומו . מאחר שדון קיחוטה בדה גם את דמותו שלו כאביר, הסצנה היא בדיונית לגמרי . אבל דון קיחוטה הנעדר יוכל להיות דמות בדיונית אותנטית, להאמין בקיומו כמו שהוא מאמין בקיומה של דולסיניאה . נזכור שדולסיניאה היא דמות ש"מולבשת" על איכרה פשוטה, ובכך היא מקבילה לדון קיחוטה עצמו, ש"מלביש" על עצמו את דמות האביר . דון קיחוטה בודה אם כן את דולסיניאה, מתאהב בה ומכריז שיהיה מוכן לשים קץ לחייו למענה, ולמעשה נתלה בדמותה כדי להיפטר מדמותו הפשוטה ולממש את תקוותו להפוך לאביר . מכתב האהבה הוא למעשה בקשה שדולסיניאה תאשר ותאמת את אבירותו . לפיכך נראה שהמכתב הוא תחבולה אסטרטגית שנועדה להמציא לדון קיחוטה "תעודת אבירות" או לבסס לו זהות חדשה . דוגמה נוספת לרצונו של דון קיחוטה לבסס זהות כזו באמצעות המכתב היא בקשתו להופיע לפני סנצ'ו בתריסר תעלולים שיבצע במערומיו . "כי אם תראם במו עיניך תהיה רשאי ...
To the book