|
|
53 את הסביבה ועסוקות בהשוואות : הנה מישהי יותר רזה ממני, אוף, הנה מישהי הרבה יותר רזה שנראית מעולה . אהה, הקלה, הנה מישהי מלאה יותר, אמממ . . . מישהי בערך כמוני, מעניין אם באמת ככה אני נראית . אני צריכה לשאול מישהו שיגיד לי אם אני יותר רזה או יותר שמנה ממנה . דקלה, עורכת דין בת שישים וארבע, נשואה ואם לשלושה, תיארה את עיני הרנטגן האלו : אני תמיד מסתכלת . את יודעת, אני אף פעם לא מקנאה באושר של נשים, בהצלחות שלהן, אבל כשאני רואה אחת עם גוף יפה, תמיד אני אומרת איזה כיף לה . . . זה מטופש, נראה לי, אבל כן, הנושא הזה מטריד אותי הרבה . גם איילת תיארה את הקנאה בנשים רזות : אני יושבת עם נשים, אני יושבת איתן וכולן רזות, ואני לא יכולה לראות נשים – אני רק רואה את הרזון שלהן . כאילו הן רזות ויש להן בעלים, ואני לא רזה ואין לי בעל . הן רזות ובטח הבעלים שלהן מפנקים אותן וכל הדמיונות האפשריים של כמה מפנקים אותן וכמה הן מושכות, וכמה רוצים אותן . המבט המסווג נשים כְּשמנות או רזות משקף את האופן שבו אנו רואות את עצמנו . השומן משתלט על חוויית הזהות העצמית שלנו . אצל גלית קיים פיצול ברור בין שתי זהויות נפרדות...
To the book |
|
|