סיום המסע והתחלה מחדש מחשבות בצד הדרך

ס ל ועסמ לויסוו עסו 246 אובדנה של דפני לא נשאר מיותם . אחריו נותר המסמך הזה, הספר הזה, שבו היא עדיין כל כך חיה, שואלת ומתעכבת על דברים, מוסיפה גוון רגשי חשוב לשיחות, מעמיקה את הידע וההבנה של כאב נפשי ואובדנות בעולמנו . כשאני קורא את השיחות לאחר מעשה אני חווה שוב את נוכחותה העמוקה של דפני . נוכחות עוצמתית ששינתה את השיח פעמים רבות, שהפכה את המילים הכלליות, התאורטיות, האינטלקטואליות — למילים של רגש, של פתיחות ושל קרבה . העובדה שלא פעם המומחים הפכו את היוצרות ובמקום שאנחנו נשאל אותם הם החלו לשאול אותנו — זקופה לזכותה של דפני, שהנכיחה במסענו את הגוון האינטימי, האישי, הבלתי תאורטי . שהתעקשה שנהיה אנחנו, עד הסוף, בזמן אמת . * * * יש משפט יפה בבודהיזם, ולפיו המדיטציה היא הרווח הקטן בין העקיצה ובין הגירוד . שניית ההשתהות הזאת, בין האירוע ובין התגובה . מדיטציה בבודהיזם היא "ויפאסנה", מילה בסנסקריט שמתורגמת מילולית כ"ראייה חודרת" . היכולת להתבונן במה שקורה כשהוא קורה . וההתבוננות ברווח הזה קשורה למעין מסע שלישי, המסע האישי שלי עם הספר הזה . לפני כמה חודשים טיילתי עם חברי הטוב אורן בשביל ישראל, ש...  To the book