|
|
מתחת לשמיים השחורים : שיחות על כאב נפשי, אובדנות ותקווה 137 שקשור ליהורז, ומכיוון שהוא היה גם צפּר, הבאתי בכל פעם ציפור קטנה ופיזרנו אותן על המדפים בבית . יהורז היה אדם יוצא מן הכלל ביכולותיו, מעולה בכל דבר שהוא נגע בו ומאוד צנוע . לא סיפר על ההצלחות שלו, לא התרברב ולא התנשא, הוא היה מודל של האדם המצוין, כזה שחושב שאם ימלא את חובתו כמו שצריך, זה יֵצא מדויק — הוא הצטיין כאדם . לכן בהרבה דברים שאני עושה אני אומר לעצמי שהם צריכים להיות ברוח של יהורז . למשל, לא בא בחשבון שתהיה פה תמונה שלו . הצבת תמונות שלו בסלון ממש לא הייתה לרוחו, הוא היה סולד מזה . אז אין פה תמונה, בחדרים אחרים יש, אבל כל הציפורים האלה, זאת הנוכחות של יהורז, מעין אנדרטה צנועה, ואני חושב שזה לא היה מפריע לו . יוסי — זאת באמת הנכחה מאוד מיוחדת . אסא — המילה "הנכחה" היא בדיוק המילה . אני רואה את עצמי כל הזמן מסור לנוכחות של יהורז בעולם . הוא איננו במובן שאנחנו נמצאים פה, אבל נוכחות יכולה להיות . מיום שהוא נספה עד עצם היום הזה ועד יומי האחרון תמיד אהיה עסוק באיזשהו פרויקט שקשור אליו, להנכחה שלו . דפני — בעצם, זה גם מה שאני ...
To the book |
|
|