על דורון דפני אסף

מו ול לע 18 שמרה את גופה בריא כדי לא להפריע למי שבסביבתה ולא לחוות את העולם בצורה מורכבת, לא להתערבב בו ולא להיות חלק ממנו ( נראה שגם הווירוסים והחיידקים התחשבו בה ) . הפעם הראשונה שהבחנתי אצלה ברגישות מיוחדת הייתה במעבר מהגנון לגן . בגנון הייתה ילדה מנהיגה עם ידע ורוחב אופקים של אדם בוגר, והיה לה מרחב מחיה שהתאים למידותיה . כשעברה לגן לא היו מספיק מיטות ללינת הצהריים, ולילדים הקטנים שהגיעו מהגנון ניתנו מיטות זמניות, מעין דרגשים נמוכים שאוחסנו במשך היום מתחת למיטות עם רגליים, ובשעת מנוחת הצהריים נשלפו החוצה . היא לא הסכימה בשום אופן לראות בדרגש הזה את מיטתה ולחזות בעולם ממקום נמוך כל כך . כשיכולתי, לקחתי אותה לנוח בבית את מנוחת הצהריים . כשלא יכולתי, היא סבלה מההתכווצות הזאת שנכפתה עליה . סצנה אחרת התרחשה כשהייתה בת ארבע בערך, כשירדנו שתינו מהגן לבית, בירידה התלולה מחדר האוכל לביתנו . דורון רכבה על תלת-אופן ולפתע החלה להידרדר במהירות לעבר שיחים שבקצה הדרך . כשהבינה שלא תוכל לעצור, היא הניפה את רגליה באוויר וצעקה כדרך צבי הנינג'ה : "קוואבנגה" ! אני רצתי מבוהלת להשיג אותה . לבסוף התנגשה ...  To the book