מבוא

מבוא | 13 מכך, יש בה דרך מהפכנית לייצור ולעבודה . הדפוסים המתלווים לפעולת הייצור בעולמנו ומנכרים אותנו מחיינו מתבטלים, והעבודה נעשית אירוטית יותר ומחוברת לחושים . הפרק הרביעי עוסק במהותו של מידברן, שהיא בעיניי תרומתו הגדולה לחברה שלנו — השפעתו החדשנית על מבנה הנפש של האדם ויצריו . חלק זה מתבסס על משנתם של אריך נוימן והרברט מרקוזה . נוימן דגל ביצירת מוסר חדש . מוסר זה, בניגוד למוסר הישן, לא יהיה מבוסס על אשמה, הדחקה והדחייה, וייפטר ממנגנוני הדיכוי המלווים את החברה המערבית . מרקוזה דחף ליצירת חברה וציוויליזציה שאינן מבוססות על ריסון היצר ודיכוי-יתר, כי אם על פיתוח הארוס . במידברן מתגלה חברה שהתנערה ממנגנונים חברתיים רבים שיצרנו במשך הדורות ומבוססת ברובה על שחרור וביטוי יצריהם של בני האדם . בפרק זה אסביר כיצד מידברן מוכיח את צדקת טענותיו של מרקוזה באשר להיתכנותה של חברה אירוטית, המונחית על ידי היצר האנושי . בסוף הדבר של הספר אני עוסק בשאלה אם המידברן הוא אכן סוכן שינוי חברתי או שמא הוא אירוע אסקפיסטי . אני מעמת את הפוטנציאלים המהפכניים שיש בו עם החסמים שמונעים ממנו לחולל שינוי חברתי . ספר...  To the book