128 יום שישי התקרב, היום שבו קבעתי עם אריאלה שאסע אליה לסוף השבוע . הציפייה הייתה גדולה, למרות שבדרך כלל אני לא מצפה לדברים, אלא מקבלת אותם באהבה כשהם באים . אריאלה הגיעה בזמן וצפצפה לי . קפאתי במקום . הפניתי את מבטי לכיוון ההפוך, כדי לעצור את ההתרגשות לקראת הפגישה . היא הייתה יפה ומסודרת והיה תענוג להסתכל עליה . נסענו לרמת השרון, למקום שבו חיים העשירים . בדרך היא שאלה הרבה שאלות, כדי לשבור את הקרח וכדי לגרום לי להרגיש בנוח . כשכבר היינו בחניה, היא שאלה את שאלת השאלות : ״מה את רוצה שנעשה ? שנלך למוזיאון ? לסרט ? או סתם נסתלבט בבית ? ״ זו השאלה ששאלה אותי פיורלה, העובדת הסוציאלית באיטליה, לפני שעזבתי לישראל . האפשרויות שהיא הציעה לי היו לבקר בגן החיות או ללכת לקבר של אמא שלי . בחרתי בגן החיות . אריאלה חייכה אלי . עלינו אליה הביתה - בית יפה ומסודר . היא הכינה לי אוכל טוב שמאוד אהבתי . נדהמתי לגלות שיש בעולם כל כך הרבה מאכלים טעימים . התנפלתי על האוכל וזללתי עד שלא יכולתי לזוז . ויתרתי על הסרט והחלטנו להישאר בבית . היה לי נוח בבית ללא גבר, עם אישה שנתנה לי הרגשה שאני מקובלת ורצויה . מאוחר...
To the book