אילת בפעם הראשונה

115 לומדת להיות עצמאית וחווה חוויות טובות . אנג'י חזרה באוטובוס במוצאי שבת : שזופה, עור מתקלף, רזה מאוד, יפה ומלאת מסתורין . בהתרגשות סיפרה שהיא חיה את אילת כמו שחלמה, ושהיה ממש אגדה . ואז התגלה הסיפור האמיתי . התברר שכשהגיעה לעיר, לקחה מונית לשפת הים, אבל אז תקפו אותה חרדה ובושה על כך שהיא לבד . היא נכנסה למלון קיסר, שהיה אז המפואר והיקר ביותר בעיר, הזמינה חדר זוגי, "כדי שלא ידעו שאני לבד,״ שילמה את כל מה שהיה לה עבור לילה אחד וארוחת בוקר . ישנה כמה שעות, ובערב ביקשה שיורידו לה קצת מהמחיר תמורת ויתור על ארוחת הבוקר, שהיא ממילא לא תקום אליה . פקיד הקבלה הבין שהיא לבד, הציע לה לעבור לחדר זול יותר, המיועד ליחיד, כדי שיישאר לה עודף, והזמין אותה למשקה . את שאר הימים בילתה עם שלומי היפה, פקיד הקבלה . זאת הייתה אנג'י . "ומה היית עושה אם זה לא היה מסתדר כך ? " שאלתי . "הכי הרבה, הייתי חוזרת הביתה, היה לי כרטיס . " לא יכולתי לכעוס עליה - על השקרים, על החוצפה שנערה בת שש עשרה לוקחת חדר במלון קיסר, על חוסר האחריות וחוסר המוסריות . הייתה לה חופשה נהדרת . עוד באותו הקיץ נסעה שוב אל שלומי לאילת, הפ...  To the book