שביל באמצע

34 ולקח שעות לאתר אותו . בעיניי לא היה הבדל, אבל היא לא הייתה מוכנה לצאת מהבית בלי להגיע לדיוק המרבי, כאילו זה מה שיקבע את מעמדה . לא אחת היינו מאחרות לאירועים או אפילו מפסידות אותם, בגלל השביל . אף שאני עצמי אף פעם לא השקעתי דקה בסידור שׂערי, הבנתי שלה זה מאוד חשוב . השיער סימן גם את הקשר הפיזי הראשון שלנו, כשביקשה את עזרתי והייתי מסרקת אותה שוב ושוב, עד שהייתה מרוצה מהתוצאה . מבחינתי, זו הייתה החוויה האינטימית הראשונה שלנו . רוב הקיץ היינו צמודות . כמעט לא עזבתי אותה . אף שהייתה בת שלוש עשרה וחצי, הרגשתי כאילו יש לי תינוקת שזה עתה נולדה . לא עבדתי וּויתרתי כמעט לחלוטין על חיי חברה . חוץ מימים ספורים שבהם הייתה בקייטנה, בילינו את כל זמננו יחד . ערב אחד החלטתי ללכת למפגש חברתי של המחלקה לפסיכולוגיה . הרגשתי שם כאורחת מהחלל החיצון, ואחרי זמן לא רב חשתי שאני חייבת לחזור הביתה . איני יודעת איך לפרש את החרדה הזאת, אבל היא נעשתה המוטיב המרכזי בחוויה שלי עם אנג'י . הקיץ הראשון שלה אצלי היה כמו נסיעה ברכבת הרים : התרגשות ופחד, ואושר בלתי רגיל, וזעם לא מוכר . מעגליות, שבה תמיד אחרי תקופת רגיעה...  To the book