ויניקוט

להרחיק את ההורה, הוא הזמין אותנו להתבונן במפגש בין הילד לבין הוריו . בספרו "משחק ומציאות" הוא מבטא בצורה צלולה את המסלול התיאורטי המורכב שהוא עשה . קראתי אותו אולי מאות פעמים, ובכל קריאה הגעתי להבנה נוספת של נפש הילד וההורים . דרכו רכשתי כלים ושפה שסייעו בידי להתחיל לתפוס את עומק השאלה מהי אהבה הורית . ויניקוט הציע שיש להתייחס למערכת הכוללת את האם ואת תינוקה כאל יחידה אחת, 'אם-תינוק' . היום ברור לנו שגם האב יכול לקחת חלק בתהליכים כאלה, ולמעשה כל דמות הורית, אך אמשיך בתיאורי זה להתייחס כלשונו לקשר 'אם-תינוק' . על פי ויניקוט, האם משאילה את עצמה לתינוק בראשית חייו וההתמסרות שלה אליו היא טוטלית . אולם מרגע מסוים עליה לזוז מעמדה זו, לגרוע מהטוטליות, לחזור להשקיע בחייה שלה . היא מתחילה להיות עסוקה בעניינים נוספים שאינם התינוק . בשלב זה נשברת האידאליזציה ומתחילה דיפרנציאציה, שבעטיה חוזרת האם אט-אט להיות ישות נפרדת שיש לה נוכחות מחוץ ליחידת 'האם-תינוק' . ויניקוט אִתגר אותנו לחיות עם הפרדוקס הגדול שעיקרו חיבור והפרדה . פרדוקס, הוא שאלה שלכאורה אין לה פתרון לוגי . במקרה של היחידה 'אם-תינוק', הפר...  To the book