פרק ג: שעת מבחן לזהות האמריקנית

45 אמריקה הצעירה פוגשת את המזרח התיכון למנוע שבי ומעצר מהאונייה, מקציניה וממלחיה . . . ואת ביזתם ואת עבדותם של אזרחי ארצות הברית”, נאלץ ביינברידג’ להסכים . עד מהרה הועלו על ‘ג’ורג’ וושינגטון’ מאה וחמישים כבשים, עשרים וחמש פרות, חמישה סוסים וכן איילות, נמרים ואריות — ארבעה מכל מין — ועוד יענים ותוכים לרוב . לאלה נוספו מיליון דולר בזהב, ביהלומים ובסחורות אחרות, וגם שגריר אלג’יר בטורקיה ובני משפחתו ועוד כמאה עבדים אפריקנים . אף על פי שעדיין לא מלאו לו שלושים, היה ביינברידג’ איש בעל גאווה, גופו חסון ופניו מלאות, ושערו מסורק לאחור לפי צו האופנה, והוא התקומם בכל נפשו נגד המצב שנכפה עליו . משפיל עוד יותר בעיניו — יותר מן הצחנה ומחוסר הנוחות — היה עצם הדבר שדגל ארצות הברית הורד ותחתיו הונף דגלה של אלג’יר . “השפלות קשות [ שכאלה ] . . . גורמות לי לתהות על פשר המילים ‘ארצות הברית העצמאית’”, רטן ביינברידג’, וגמר אומר שלא להביא עוד דמי כופר לאלג’יר, “אלא אם כן יסמיכו אותי למסור אותו מבעד ללועות התותחים שלנו” . שלושה שבועות נמשך המסע לאיסטנבול, והם היו “לא-נעימים ככל שאפשר להעלות על הדעת”, כתב ביינב...  To the book