אדריכל של פתיחות, צבע והומור

דומוס : מה לדעתך האתגר הגדול שעומד בפניך כשאתה בא לתכנן מבנה ציבור ? נופר : המבנה הציבורי, שבחלקו נבנה באמצעים ממשלתיים או מוניציפליים נתון בסד תקציבי . אלו הנבנים בתקציבים “פתוחים” כגון מכללות ואוניברסיטאות, נמדדים אחרת, וההבדל — משמעותי . המשימה והאתגר להוביל פתרון, רעיון ותרגום במגבלות התקציביות, פרוגרמתיות, או חוקתיות, המסגרות הכובלות במבני הציבור לעיתים מוכבדות יותר על – ידי פרשנות מוניציפלית מקומית, או להכעיס גרידא . הואיל ואין כללים כאמור, אין ידיעה מוקדמת לגורלו של מבנה . האתגר הוא “השמיים הכחולים“ בסופו של יום . דומוס : אין ספק שמאחוריך כמות מרשימה של פרויקטים ציבוריים . איך אתה שומר על רעננות וחדשנות, כך שלא תכנס לשכפול ועמידה במקום ? נופר : הסיבה שהביאתני לתחום מבני הציבור היא זו השומרת . הרצון לחפש, לחטט, לשרבט, לנסות ולהתנסות היא ה“רזון – דטרה“, היא זו המקיימת את העניין, היא המובילה את התהליך . קל מאד לרדת לשולי המקצוע, לשחזר, לעבד, לתקן, להתחבר . . . דומוס : מדוע לצבעוניות נוכחות כה חזקה בעבודות שלך ? נופר : הצבע נדבק לגלימתי עוד בלימודי המוקדמים . לא ברורה לי סיבת הקשר ה...  To the book