המבנה משמש כמרכז בינלאומי לחקר מורשת האנוסים ומהלך הישרדותם בתפוצות השונות . אדריכלות המבנה עוקבת אחר הנראטיב של “חיים אחרים“, אנוסים בסביבה זרה . המוטיב האדריכלי מתבטא ב“גוף בתוך גוף“, “סביבה עוטפת סביבה“, “מבנה בתוך מבנה“ . הדימוי של לב יהודי פועם בגוף מתחזה, מושאלת למבנה עטוי במעטפת מוסתרת ומסתירה . המבנה הארכיטקטוני כולל “שכבות“, “תפאורות“, “קופסאות“ — משאיר את ליבת המבנה באופן האמיתי, הטהור . מתווה הבניין מייצר פתחים, חללים, חלונות, מאפשר לעבור מסננות בין החוץ לפנים, העמוק, החבוי, המוסתר והנושם . אדריכלות המבנה משתפת גם את הסביבה הקרובה או הכיכרות הנושקות ומייצרת בהם חללי מוזיאון חבויים — עם פתחים עליונים, חלונות למבנה ולשמיים . במבנה כלולים אזורי תצוגה מוזיאונים, ספריה ענפה, חדרי מוסיקה, אזורי מחקר וכיתות לימוד, מסעדה, חנות מזכרות ומנהלה . במרתף המבנה מתוכנן מסלול חוויתי, המציג פרקים ויזואליים מתולדות האנוסים . אדריכלות המבנה אמורה להמחיש מחד את תחושת המסתורין, ההסתר, “הצורה האחרת“, העמדת הפנים, החיים האחרים בתוך סביבה מנוכרת, ומאידך — את ההיפתחות, השחרור — החזרה לחיק היהדות . שי...
To the book