תודות

תודות ׀ 87 2 לוונדי מק'פאדן, קואן מרסר ולורי צ'ונג — אנחנו תמיד נושאים את החברים הוותיקים שלנו עמנו, איכשהו . ולמשפחה שלי, שאותה אני אוהבת יותר משאוכל להראות . תודה לסשה שתפס את תפקיד העורך ותמיד הוביל אותי קרוב יותר לאמת ולדיוק ; לאבא, תודה שקראת את כתב היד הזה פעמים רבות מדי ואף פעם לא אפשרת לי לחפף . לאמא, תודה לך שעודדת אותי תמיד להמשיך לכתוב, ולג'סי, אני אחלוק איתך בית שוב ממש עוד מעט ( סתם, בצחוק ) ; העובדה שאנו יכולים לבלות את חיינו זה לצד זה גורמת לי אושר גדול משיכולתי לדמיין . ילדי סבלו הרבה כל כך לאורך התהליך הזה, ובו בזמן המשיכו ללמוד ולגדול ולהיות מקור לאושר ואהבה מדי יום ביומו . ואיאן, שאיתו אני חולקת את המתנה הגדולה מכולם, להיות מסוגלת ללכת בשתיקה ובאמון ולהיות שרויה בשלווה . תודה לך על שתמיד האמנת בי . 482׀ חוכמת ההליכה על שבילים חבוטים, ללא החזון ששרה תרמה לנושא . באמת ובתמים, לא יכולתי לעשות זאת, וכנראה לא הייתי עושה זאת בלעדייך . אותו הדבר נכון גם לגבי רֶנה סדלייר, העורכת שלי ב- Da Capo Press , שכבר בשיחה הראשונה בינינו הבינה למה אני חותרת, ועבדה ללא הרף כדי לעזור לי ...  To the book