דניאל והלל

עמיה ליבליך 256 בשלוש שנים ! וואו [ בציניות ] . הוא נהג להגיד לי, בגילך כך וכך . זה מפריע לי . אני לא רוצה להיות "בגילך" ! אני רוצה להיות עם אופק פתוח ככל האפשר . הייתי רוצה להרחיב את המרחב של אנשים מבוגרים . אם הלל עושה ספורט, שלא יגידו לו, "כל הכבוד" . הוא איש עם אנרגיה והוא עושה ספורט . זהו . אם אני נוסעת לבקר את הילדים שלי בניו זילנד, אני לא צריכה שיגידו לי, "בגילך ? טיסה כזו ? כל הכבוד ! " אני יכולה לטוס 14 שעות בלי בעיה . שלא יכניסו אותי לקופסה . אני מקווה שדרך המחקר שלך נעשה עוד צעד קטן בעניין . דניאל עוצרת ופונה אל הלל . "ואתה רוצה להוסיף משהו ? " היא שואלת . הוא אינו עונה . אולי מסויג מדבריה ? מהמחקר שלי ? אינני יודעת . הדיון על גילנות נמשך עד שאני פורשת עם דניאל לחדר צדדי כדי לראיין אותה ראשונה . דניאל על הקיר בחדר העבודה הקטן יש כל מיני עיטורים ותעודות שקיבל הלל ותצלומים שלו בנופים רחוקים . בתמונה אחת גדולה הוא נראה מחזיק בכתפיו של גבר אפריקאי . "זה פציינט שהלל טיפל בו", מסבירה דניאל . "עכשיו הוא כבר לא בחיים . נכון צילום מדהים ? אני תליתי אותו כאן" . עמיה : ספרי לי קצת על ע...  To the book