נעמי

עמיה ליבליך 156 שעמיה ליבליך באה לראיין אותי" . היא כנה וישירה מאוד גם בהמשך, לגבי כל הנושאים שעולים בשיחתנו . "הכבוד כולו שלי", אני עונה ואז חוזרת על הדברים שאמרתי לה בטלפון ; דרך מי הגעתי אליה ומה מטרתי — לשוחח על קשר מאוחר שהיה לה ונגמר . לעצמי אני אומרת שעליי לחתור לכך שתסביר מדוע הוא הסתיים . הריאיון מתחיל . עמיה : מאוד נחמד ומיוחד אצלך בבית . ממתי את גרה כאן ? נעמי : אני בדירה הזאת מ- 1988 , אבל גדלתי כאן בסביבה . הסביבה מאוד השתנתה כמובן . הסופרמרקט שממול — רק עכשיו פתחו אותו . זה מקום מקסים . לא הייתי רוצה לגור במרכז תל אביב . פה אנחנו קרובים מאוד העירה, אבל לא בעיר . עמיה : באיזו שנה נולדת ? נעמי : אני בערך בגילך, ממה'לה ! [ היא צוחקת צחוק גדול, שכאילו אומר, "תראי אותך ותראי אותי, שנשארתי צעירה" . נראה שגם גילי נודע לה מהאינטרנט . ואיה הפרטיות שלנו . . . ] נולדתי בסוף 1938 בתל אביב, עוד לפני מלחמת השחרור . אחרי הנישואים חייתי בכפר במרכז הארץ הרבה שנים . עמיה : רגע, נגיע לזה . [ אני קולטת שהיא תכליתית וקצרה מאוד . אני מנסה לאפשר לה לספר סיפור מפורט יותר באמצעות שאלותיי, שעוצרות...  To the book