פרק ארבעה־עשר - הכחשת ההתרעה

| 705ה רםת ההתרשה בהתייעצות אצל ראש הממשלה ב- 18 באפריל 1973 ( לעיל ) חזר זעירא על מחויבותו של יריב, לאחר שהעריך, כי אם כבר יפתחו המצרים באש, יהיה זה במתכונת המצומצמת ביותר האפשרית . יש בקרב אנשי המחקר, אמר, גם גישה מנוגדת : "היות ובלאו הכי המצרים משוכנעים שגם על פעולה קטנה אנו נשיב בפעולה גדולה, אולי זה מביא אותם להיגיון שאם בין כה ישראל תכה אותם חזק, למה להתחיל בפעולות קטנות ? — הבה נתחיל מיד בפעולה גדולה . יכול להיות שבתחום חוסר ההיגיון שלהם — זה יהיה מהלך הגיוני . אבל זאת נדע כמה ימים מראש . " על החלטה מצרית לצאת למלחמה כוללת התחייב אפוא זעירא לתת התרעה אופרטיבית של ימים אחדים, אף כי לא נקב במספר הימים . אחרי המלחמה הוא טען שכוונתו היתה ל- 48 שעות, והתחייבותו התייחסה לאיסוף המידע בלבד ולא לפרשנותו . ההבחנה הזאת לא נזכרת בסקירותיו למטכ"ל, לממשלה ולכנסת באפריל-מאי או בספטמבר-אוקטובר 1973 . בחזית הצפון נדרשו לגיוס ולתנועה מן הימ"חים אל שטחי היערכות 24 עד 48 שעות, ובדרום נדרש לכך זמן כפול ואף יותר מזה . בהתייעצות ב- 18 באפריל איש לא העיר או הצביע על כך שהתרעה של 8 48 שעות אינה עונה על ...  To the book