פרק תשיעי - המלחמה בראייה הישראלית ובראייה המצרית

| 523המררמה ברמבבה הבםרמרבת בברמבבה המירבת הערכת המצב במטכ"ל לשנת 1970 - 1971 , שהחלו לפני הפסקת האש ונמשכו אחריה, קרא ראש אג"ם אלעזר להחליט שקהיר תהיה מטרת המלחמה הבאה, אם תפרוץ . הוא הציג תכנונים התקפיים שהיה ברור כי כל עוד הרוסים נמצאים במצרים אין סיכוי להוציאם לפועל . ראש מה"ד, יצחק חופי, הצטרף לדעתו ואילו שלמה להט ( צ'יץ' ) , מפקד האוגדה בסיני במשך רוב מלחמת ההתשה ואחר כך ראש אכ"א, הציע לבחון את האפשרות לחולל את השינוי בחזית המזרחית, למשל על ידי כיבוש דמשק . הרמטכ"ל בר-לב הקשה : "נניח שהגענו לדמשק, מה אתה רוצה להשיג ? " ולהט השיב : ( 1 ) פתרנו את בעיית הגבול הצפוני ; ( 2 ) זעזוע כזה אולי יביא את הערבים לשולחן הדיונים, כאשר במצב הנוכחי אין עם מי לדבר, אלא אם ניסוג לגבולות יוני 1967 ; ( 3 ) הסיכוי לכבוש את דמשק גדול יותר מן הסיכוי לתקוף 72 במצרים על מנת לשנות את המצב המדיני והאסטרטגי . העיסוק בבירות הערביות סימל את שיאו של ההיבריס שהשתלט על הצמרת הצבאית ועל החברה הישראלית בכללה אחרי מלחמת ששת הימים, ובנוסף לכך ביטא צרות אופק מחשבתית . ההתייחסות לכרכים כמו קהיר על מיליוני תושביה ודמש...  To the book