|
|
ההיים כיוגר נורד גצמאי 157 הגרלה בחג המולד, וכל אחד מאיתנו היה קונה מתנה לאדם אחד . אבל השנה אנחנו מבטלים את עניין המתנות : יש יותר מדי צער ומעט מדי עניין בנתינה וקבלה של מתנות . הילדים יהיו איתי בשלושת הימים הבאים, וכך איני מודאג באשר לבדידות . שיחות רבות, ארוחות נהדרות, הרבה שחמט ושבץ-נא ופינוקל . הם כולם נוסעים אחרי שלושה או ארבעה ימים, ואני מבלה את ערב השנה החדשה לבדי . ההתנסות היתה נעימה באופן לא צפוי . המופנמוּת שלי מדכאת את הבדידות . כשמתקרבת שעת חצות, אני מדליק את הטלוויזיה וצופה בכל החגיגות, מטַיימס סקוור ועד סן פרנסיסקו . פתאום אני קולט שזוהי רק הפעם השנייה במשך שבעים שנה שמרילין איננה לצידי בחג המולד . אני רואה בטלוויזיה את כל האנשים מריעים בטיימס סקוור, אבל מנמיך את הקול . אין יותר מרילין, והחיים האמיתיים נגמרו . אני מרגיש כבד ועצוב, ויודע שאף אחד לא יכול לתקן את זה . מרילין מתה . אני מעלה בדמיוני את גופה הנרקב בארון . עכשיו היא חיה רק במחשבות שלי . עניין של מוות וחיים 152 לא הגיבה . מותה היה שחרור לשנינו — עבורה שחרור מן הבחילה הבלתי פוסקת, מן הכאבים, מן העייפות הקשה שהתלו...
To the book |
|
|