|
|
עניין של מוות וחיים 106 תכיפות מוצאת את עצמה ד"ר מ' מעורבת בדיונים כאלה . אני מביט בה : היא מושכת, רכת דיבור ושופעת חמלה . אני מקווה שיש לה עם מי לדבר על המועקה שהיא ודאי חווה על בסיס יומיומי . אני מתפעל מזריזות המחשבה שלי, שנתפסת על חם תוך כדי ניסיוני להגן על עצמי : ברגע ששמעתי את המילים "חודש או חודשיים", מיד העברתי את המוקד למקום אחר, והתחלתי לחשוב על ההתנסות היומיומית של ד"ר מ' . מחשבותי מסתחררות ממקום למקום : איני מסוגל לשאת את המחשבה שמרילין שלי עלולה לחיות לא יותר מחודש . מרילין, יוצאת מן הכלל כתמיד, נראית לא מוטרדת . היא היתה רוצה לדון בהתאבדות בסיוע רופא, ואז היא שואלת את ד"ר מ' אם תסכים להיות אחת משני הרופאים שנדרשים לחתום על אישור . אני נכנס להלם . אני לא חושב בבהירות . אני נסער לשמוע שהיא תמות בבליעה של גלולות . תמיד חשבתי שמדובר בזריקה תוך-ורידית . אני, שלא כמו מרילין, יכול לזרוק גלולות אחדות לתוך הפה ולבלוע אותן בקלות, אבל היא יכולה לבלוע רק גלולה אחת בכל פעם, בהתכוונות ולאט . מה יקרה כשתגיע השעה ? אני מניח שאפשר להשתמש בעלי ובמכתש, לטחון את הגלולות ולהכין תחליב מן האבקה ...
To the book |
|
|