|
|
אז גכחיו את יודגת 93 בבוקר למחרת, יום שבת, מרילין מתעוררת בחיוך רחב על פניה . "היה לי חלום צלול לגמרי — החלום הכי מצחיק מזה חודשים, אולי מזה שנים . "אני בבית שגדלתי בו, בוושינגטון, ואני עולה בגנבה לחדר שלי עם גבר שאני לא מצליחה לראות את פניו . הוא נכנס איתי למיטה ואנחנו מתחילים להתעלס, אבל במקום זה הוא עושה פיפי במיטה . אני צריכה לקום ולהחליף את הסדינים . אחר כך אני יורדת במדרגות לקומה למטה כדי להכין ספל תה, וכשאני עולה בחזרה אני שומעת רחשים של תנועה בחדר של אמא שלי . אני דופקת על הדלת ופותחת אותה טיפה . ואת מי אני רואה שם ? את הילד שלנו, בן, יושב עירום במיטה של אמא שלי, עם חיוך מטופש גדול על הפנים . "אמא שלי מסתכלת עלי ואומרת, 'אז עכשיו את יודעת ! ' "אני עונה, 'גם בחדר שלי יש מישהו . עכשיו את יודעת . '" שנינו צוחקים מן החלום האבסורדי הזה ומנסים בלי הצלחה למצוא בו מובן . מרילין רואה בחלום את עצמה הצעירה בבית שגדלה בו בילדותה . אבל יש לה רומן עם גבר לא מוכר, גבר שאינו שולט בצרכיו ועושה פיפי במיטה, התנהגות של איש זקן . ואז הפגישה העולצת המשונה עם אמה, אישה מתוקה ושופעת אהבה, שנמצאת במיטה...
To the book |
|
|