סיפורה של פילגש

סיפורי התיאטרון שלי 206 נשארתי נאמן ומסור לתיאטרון, אך האופרה הפכה בהדרגה לידועה בציבור . פילגש חוקית ומוצהרת . לאחר שאורי עופר, מייסד ומנהל האופרה הישראלית, ראה את "ריצ'ארד השלישי" שביימתי ב- 1992 בקאמרי, הוא זימן אותי למשרדו ואמר לי, "אין לי ספק שאתה ראוי וצריך לביים אופרה . " זמן קצר לאחר מכן — התפטר ( בתום עשור מוצלח ) . חנה מוניץ, שנכנסה לנעליו, צוטטה בריאיון לציפי שוחט : "חייבים באופרה להתייחס להוויה הישראלית . שיחת הטלפון הראשונה שלי, כמנהלת האופרה, היתה לעמרי ניצן" ( "הארץ" 1999 . 6 . 28 ) . הגעתי לפגישה עם חנה מוניץ מאוהב באופרה, אך מומחה קטן בתחום . בפגישה במשרדה, לעת ערב, היא הציעה שאביים אופרה של דוניצטי . הוצפתי התרגשות . אחרי הפגישה טסתי לחנות המוזיקה "טאואר", שהיתה ממוקמת אז במגדל האופרה מול הים . ברגע הנעילה ממש הצלחתי לשלוף במהירות את הדיסק והליברית של האופרה ״ Lucia Di Lammermoor ״ מאת דוניצטי . בדרכי הביתה הבזיקה בי ההכרה שמרוב רגשת, בלבלת וטמטמת, טעיתי טעות טרגית-קומית . " Lucia Di Lammermoor " היא אופרה טרגית מובהקת, ואילו חנה דיברה על אופרה בוּפָה, אופרה קומית . ה...  To the book