"להקת הזמן" — מיכאל הנדלזלץ

יל ות וננורים — ענלייידלי 27 וטובים אחרים . כת קטנה ומכורה . חלמנו והחלטנו להקים תיאטרון שקראנו לו להקת הזמן . החזרות התקיימו באולם ההתעמלות של תיכון עירוני ה' . ביימתי והצגנו את "השעון" מאת חנן עזרן ( שהפך ברבות הימים לכתב בטלוויזיה הישראלית ) , את "בלב ים" של סלאבומיר מרוז'ק ואת "הזמרת בעלת הקרחת" מאת יוג'ין יונסקו . שני האחרונים בתרגומו של מ' הנדלזלץ . מיכאל היה ה"מוח" מאחורי הפשע, כפי שנוהגים לכנות זאת בקרימינולוגיה . נדדנו והופענו בין התיכונים בתל אביב . את התפאורה העברנו מתיכון לתיכון על גבי עגלה עם סוס ועגלון, ששכרנו ממגרש העגלונים שהיה ברחוב ארלוזורוב פינת יהושע בן נון, במקום שבו ניצב היום "שופרסל ארלוזורוב" . למדנו גם לגייס "תקציב ציבורי" של כמה לירות ממנהל תיכון עירוני ה', משה לנדא, ועוד כמה גרושים מרוני מילוא, שהיה אז כשמיניסט יו"ר מועצת התלמידים של תיכון חדש . לימים, כשחזרתי מלימודי הבימוי בלונדון — מהפך : ידיד נעורי הפך למבקר תיאטרון . תחילה בעיתון "למרחב", ואחר כך ב"גל"צ" וב"הארץ" . החברות הפכה למסובכת . הרגשתי שיהיה זה לא הוגן ואף אכזרי לחתוך את החברות הטובה והשורשית הזא...  To the book