הצצתי ונפגעתי

יל ות וננורים — ענלייידלי 23 בבנק לאומי . אין ספק שחיי, בחסות כלכלנית מדופלמת, איפשרו לי להתמסר לעולמות אחרים, כשהניהול הכלכלי של הבית על כל פרטיו מונח על כתפיה הנערצות . דבר אחד נשאר בה מאותה דחייה של הבמאי הילדון שהייתי אז, שחסם את דרכה לקריירה תיאטרונית, וזו אהבתה ההולכת ונמשכת לתיאטרון . יש האומרים, בהומור מפוקפק, שרינה נישאה לי כדי לקבל כרטיסי הזמנה להצגות . כדרכה, בוודאי ידעה להעריך את היתרון הכלכלי של השידוך, וגם התמכרה לאהבתה להצגות בארץ ובעולם . מאז אותם ימים התעניינתי איך מביימים . הפכתי למציצן חזרות מכל חלון אפשרי . להקת "התרנגולים" של נעמי פולני נהגה לערוך חזרות בחלל מרתף בשיכון עובדים, ברחוב הירקון פינת שדרות נורדאו . בהיותי כבן עשר, בחופש הגדול, מיהרתי לשם מביתי כדי להציץ מהחלון הפונה לחלל החזרות . כרעתי שעות על ברכי, מהופנט ומסוקרן . ההצצה לחזרות פיתתה אותי יותר מכל משחקי הילדים . יום אחד התקרב לחלון אחד התרנגולים, שייקה לוי, ופנה אלי : "בוא'נה, ילד, קח כסף ותביא לי מיץ ש'כוליות 'פז', אבל שיהיה קר . " אחוז התרגשות מהמפגש הראשון שלי עם שחקן, אצתי רצתי למכולת הרחוקה, וכשחז...  To the book