עיקרון שמיני — עֶקרון ההזדמנות

ליאור טומשין 164 בקהל נפלה דממת מוות . הכול עמדו על גדת האסון הממשמש ובא . והנה לפתע נשמע קול גדול, וכולם חזו באחד הקרואים במים, חותר על חייו בהיסטריה . לבסוף עלה בידו להיחלץ מהבריכה בעור שיניו, בטרם עורו היה דווקא בשיני הכרישים ועמיתיהם חדי-השן . האורח נעמד על שפת הבריכה, מטפטף ומתנשף, מתנשף ומטפטף, כשכל הקהל הרב סביבו מוכה הלם . האוליגרך ניגש אליו ושאל כפי שהבטיח : "מה הדבר הראשון שאתה רוצה ? " בעודו מנסה להסדיר נשימה השיב האורח : "אני רוצה לדעת, מי המניאק שדחף אותי למים ? " מי שלא חושב הזדמנויות, לוקה בבעיית ראייה וקשיי איתור . אריק איינשטיין שר את מילותיו של נתן אלתרמן : "אל תרכיבו משקפיים, לא קודרות ולא שמחות / הסתכלו נא בעיניים, בעיניים פקוחות" . הנחיה זו לא מומלצת בעת עיסוק בעקרון ההזדמנויות . חשוב להרכיב משקפיים מיוחדים, כאלה שאפשר באמצעותם לאתר ולזהות הזדמנויות . פעמים רבות הן מצטנעות ונחזות כנחבאות למראה . לא אחת קשה לזהות אותן כי הן לבושות סרבל עבודה ומצריכות מאמץ לא פשוט על מנת להיחשף במלוא תפארת הזדמנותן . אנשים רגילים, שרגילים לא לראות פריטים מסוג הזדמנות, לא יוכלו לזהות ...  To the book