נעמי ארליך־קופרמן

207 מ צ ל י ח ה בד ר כ ה אנגלית ? היסטוריה ? ספרות ? ומה אז ? תואר שני ? ידעתי שלא ארצה להיות מורה . ואז ראיתי מודעה על בית ספר לתיירות בירושלים והרגשתי שזה מתאים לי – משהו שיש בו הרבה תנועה ועניין, שדורש ידע ושפות, ושלא כרוך בישיבה במשרד . להפתעתי, אבי תמך בזה, בתנאי שאלמד גם קורס סוכני נסיעות, ושבהמשך אלמד באוניברסיטה . אמרתי 'כן כן', ועד היום לא קיימתי . מסביבי אכן כולם הלכו ללמוד באוניברסיטה, אבל זה לא הפריע לי בכלל, אולי מפני שתמיד הייתי זו שהיה לה ידע כללי וזו שידעה שפות ( ההורים והסבים דיברו איתי גרמנית ואנגלית מילדות ) , כך שלא הייתה לי בעיית דימוי עצמי . ידעתי שכל מה שארצה לדעת וללמוד, אלמד בדרך שלי ובזמן שלי . אני מגדירה את עצמי כאוטודידקטית, הבית שלי מלא בערמות של ספרים, אני אוהבת ללמוד וממשיכה ללמוד כל חיי . עבדתי כל השנים בהדרכת קבוצות תיירים שהגיעו מחו"ל . התלוויתי לקבוצות גדולות וקטנות, בעיקר של דוברי גרמנית ואנגלית . אהבתי את זה והצלחתי בזה מאוד, ולצד זה תמיד למדתי עוד דברים . * * * במרץ ,2020 כשהקורונה נכנסה לחיינו והתחילו הסגרים, הבנתי מיד שלא תהיה לנו עבודה בתיירות ב...  To the book