קרינה צ׳פלינסקי

161 מ צ ל י ח ה בד ר כ ה מכירה . התחושה שכאן המקום שלנו – בישראל, בעין זיוון, בייצור שוקולד – התחזקה . המפעל המשיך להתפתח ולגדול, וכעבור שנתיים התחלנו לחפש מקום גדול יותר . המבנה הישן, הנטוש, שממנו פעל פעם מפעל הנעליים של הקיבוץ היה עוצר נשימה . המעבר אליו נראה לי כצעד משמעותי, שלווה בהבנה שהפכנו לעסק רציני . שיפצנו אותו, התאמנו אותו לצרכים של מפעל שוקולד אמיתי ועברנו אליו בשנת 2009 . גם זאת הייתה תקופה אינטנסיבית ולא פשוטה שהצריכה הרבה אורך רוח, אבל אם אתה רוצה משהו, אתה הולך אחריו עד הסוף . בהמשך פתחנו במפעל גם את מרכז המבקרים, ובכניסה אליו הצבנו תמונה ישנה של אבי מימי מפעל השוקולד בארגנטינה . אבי לא זכה לראות את העסק שהקמתי, אבל אחי ובני הדודים שלי כבר הגיעו לבקר בו . מאז שמחנו וגדלנו, וכיום יש לנו כשלושים עובדים . לאחרונה ערכנו אירוע במרכז המבקרים ואדם מבוגר שמאוד התלהב מהמקום אמר לי, 'שתזכי לראות את הדור הרביעי והחמישי שלך בעסק הזה' . מאוד התרגשתי מהברכה שלו, אף על פי שהילדים שלי, שגדלו יחד עם המפעל, עדיין לא ממש בעניין . לפני כמה שנים הזמינו אותי להעביר קורס על הכימיה של השוקולד ...  To the book