מיכל רייפר

107 מ צ ל י ח ה בד ר כ ה והייתה אייקון אופנה בתקופה שבה אף אחד בארץ לא חשב על זה אפילו . ידעתי שלשם אני הולכת, ובגיל 28 התחלתי את דרכי כמוכרת בחנות ברמת אביב ג' . בהמשך ניהלתי אותה עד שהפכה להצלחה מסחררת ובעל החנות נלחץ, אולי מפני שחשש שאשתלט לו על החנות, ודרכינו נפרדו . זאת הייתה הנקודה בזמן שבה החלטתי להיות עצמאית . התחלתי את דרכי כזכיינית של מותגי אופנה, וההורים הסוציאליסטיים שלי התאכזבו ממני נורא . יהיה ממש אנדרסטייטמנט להגיד שלא תמכו בי . שלוש וחצי שנים אחרי שהפכתי לעצמאית, נכנסתי לשותפות עם בחורה שעבדה איתי . השותפות נמשכה שבע שנים, בתקופה מורכבת למדי בחיי האישיים . בעלי עבד בחו"ל והגיע רק בסופי שבוע, כך שהוא לא היה חלק משגרת היום-יום שלנו וגידלתי את שלושת ילדיי הקטנים כמעט לבד . למרות זאת השתדלתי להפוך את הביקורים שלו בבית לבונוס בשביל כולם . בנקודה מסוימת למדתי להתרגל למצב, אבל רציתי להתמסר לילדים, ובתנאים האלה יכולתי לעבוד רק בחצי משרה . אפשר לומר שאלה היו שבע שנים רעות, קשות, שבסופן קמתי, עזבתי את השותפות וחיפשתי משהו חדש . זה לא היה פשוט, אבל זה אף פעם לא פשוט . הקריירה שלי ...  To the book