שלי אלדד

95 מ צ ל י ח ה בד ר כ ה לבעלי חיים גברה לבסוף והחלטתי לנסות להתקבל לעבודה בספארי, אבל לצערי לא היו שם משרות פנויות . שנה אחר כך, בגיל ,22 נתקלתי במודעת 'דרושים' לאנשי אבטחה בספארי . 'העיקר להיכנס לשם', אמרתי לעצמי, 'משם כבר אפלס את דרכי פנימה' . הגשתי מועמדות, ובזכות הרקע הצבאי שלי התקבלתי . מהר מאוד התאהבתי במקום, באווירה, בבעלי החיים . ידעתי שכאן אני רוצה לחיות . כעבור חודשים אחדים עברתי מתפקידי שמירה לטיפול בבעלי החיים . התחלתי עם קופים, אחר כך עברתי לפינת החי, ובהמשך יצאתי לקורס הדרכה למבקרים בספארי . אחר כך התגלגלתי למחלקת טורפים באופן זמני, אלא שכידוע, ברגע שהדברים הזמניים מסתדרים – הם הופכים לקבועים, ואני נשארתי עם הטורפים במשך למעלה מעשור . במקביל הופעתי מדי פעם כמתופפת, אבל לבסוף הבנתי שבלילות אני מעדיפה לישון כדי לקום ערנית ולטפל בטיגריסים, נמרים ודובים, חיות שלא כדאי להיות ישנונית לידן . בהדרגה הפסקתי לגמרי את ההופעות . בהמשך למדתי טיפול באמצעות בעלי חיים, והכלים שרכשתי כמטפלת משמשים אותי גם היום . ככל ששהיתי במחיצתם, הטורפים נכנסו לי לדם וללב . האהבה שחשתי כלפיהם חדרה לעורק...  To the book