מיכל הראל (שם בדוי)

78 ס ו ל ם מ ש ל הן : מ י ו ל ה רא ל ל ש ש ב ד ו ימ התגרשו כשהייתי בת ארבע . אמי התחתנה זמן קצר לאחר מכן, ילדה עוד שני ילדים, והיא נשואה באושר עד היום . אבי הביולוגי לא עבד מעולם . היה לו כסף מהבית והוא גלגל אותו בכל מיני דרכים . לאורך כל שנות ילדותי היה הקשר עם אבי הביולוגי חלקי למדי . אבי התחתן שוב, ונולדו לו עוד ילדים . בעלה של אמי שימש לי אבא לכל דבר ועניין . ההורים החליטו לנסוע לצרפת, ואימא שלי התחילה לעבוד לצד בעלה בכל מיני עסקים שם . אני הייתי אז בת 16 ונסעתי איתם, ועל זה אני עדיין כועסת . מכאן התחילה כל הסטייה שלי מהמסלול . זה גיל נוראי להעביר ילדים לחו"ל – נותקתי מהחברים ומהחבר'ה ומכל החוויות של נערה בגילי בארץ . מילדה שמחה ותלמידה טובה, הפכתי לילדה עצובה . שמנתי, הייתי מתבגרת קשה וממורמרת . היו לי שם חברות, אבל אין להם מושג שם מה זו חברות אמת . חייתי רק סביב המכתבים מהארץ, וכל מה שרציתי היה לחזור . מאז אני עושה להוריי 'דווקא', עד היום . ההורים קיוו שאולי אתרגל למצב, אבל התמרדתי, וברגע שסיימתי את התיכון חזרתי ארצה בגפי . הייתי חיילת בודדת, שירתי בנח"ל, ומאוד אהבתי את זה, לחזור...  To the book