חנין וואצל

39 מ צ ל י ח ה בד ר כ ה הבנתי שאני יכולה וצריכה להשתמש ביכולות שלי ולשאוף מעבר לציפיות החברה ממני . המעטות מבין הצעירות במגזר הערבי שיוצאות ללימודים, מנותבות לרוב למסלול של הוראה, המאפשר משכורת טובה וקביעוּת בצד טיפול בילדים ובבית . לי לא הייתה שום כוונה לפעול לפי הכללים המקובלים . בתמיכת הוריי בחרתי בלימודי משפטים . הם קיבלו גם את הרעיון שאני לומדת בנתניה, עובדת כדי לממן חלק מהלימודים ואת המחיה שלי ומתגוררת לבדי בשכונה של יהודים . עם סיום הלימודים, הכניסה לשוק העבודה הייתה קשה מכפי שתיארתי לעצמי . כאישה צעירה קיבלתי הצעות עבודה שכלל לא תאמו את כישוריי, ולאחר ניסיון שלא צלח לעבוד כעורכת דין עצמאית, יצאתי מחוץ לאזור הכפר שלי ועבדתי כשכירה במשרדי עורכי דין שונים . השנים האלה חידדו בי את ההבנה לגבי התחומים שבהם אני מעוניינת לעסוק במסגרת המקצוע שלי . לא רציתי, למשל, לעבוד על תיקי הוצאה לפועל ולקדם עיקול רכבים או כספים . האמנתי, ואני מאמינה עד היום, שכעורכת דין אני יכולה לחזק ולהעצים בִּמקום להחליש ולהקשות . רציתי למנף את יכולות השכנוע וההשפעה שלי כדי שיועילו לאנשים אחרים . עם ההבנות האלה ה...  To the book