סיכום

חוצן | 210 הפרקטיקה המדעית כלא שונה בהרבה מהפרקטיקות הנהוגות בקשת רחבה של מקצועות אחרים . אנחנו ניצבים מול נתונים מבלבלים בדיוק כמו שרברב שניגש אל צינור סתום, ואנחנו נסמכים על הידע, על הניסיון ועל חוכמתם של עמיתינו כדי להציע היפותזות . ואותן אנחנו בוחנים מול הראיות שבידינו . התוצאה של התהליך המדעי אינה תלויה בעוסקים בו, שכן הטבע הוא שקובע את המציאות . מדענים רק מנסים להבין מהי המציאות, ולצורך כך הם אוספים ראיות רבות ככל האפשר ומתווכחים על הפרשנויות השונות במקרים שהראיות מצומצמות . זה מזכיר לי את תשובתו של מיכלאנג'לו, כשנשאל איך הוא יוצר פסלים יפים כל כך מגושי שיש : "הפסל כבר מושלם בתוך הגוש לפני שאני מתחיל לעבוד . הוא כבר שם . אני צריך רק לסתת את החומר המיותר" . בדומה לכך, קידמה מדעית משמעה איסוף ראיות שמאפשרות לנו לפסול מספר גדול של היפותזות מיותרות . הכורח לדחות רעיונות שגויים מלמד אותנו ענווה . אסור לנו לקבל כעלבונות את הטעויות שאנחנו עושים, אלא דווקא כהזדמנויות ללמוד משהו חדש . בסופו של דבר, האי הצנוע של הידע המצוי ברשותנו מוקף באוקיינוס עצום של אי-ידיעה, ורק הוכחות ( ולא אמונות חס...  To the book