פרק שביעי: אכול ושתה כי מחר נמות

היו פה לפנינו 112 רואים שכל אחד סוחב איתו משהו, ובסך הכול, ביחד, הם סחבו הרבה דברים . לדעתי הם הכינו את עצמם למסע הזה הרבה זמן" . מה הם הביאו איתם ? "את הכלים היומיומיים שלהם . כלים שהפכו למקודשים מעצם המסע . הם לא הביאו משהו שלא היה מוכר להם קודם . זה מאוד ברור . הם הביאו למשל הרבה תפוחי אליהו, מין אבן בעלת מבנה אמורפי, מאוד יפה, שחלקה הפנימי עשוי קוורץ, ויש כמוה ממש מעבר לפינה . הם הביאו כלי בית ובעיקר הרבה מאוד חיות" . איזה חיות ? "למשל 90 צבים" . 90 ? ! "מינימום . וגם שני דלקים ושלוש פרות . כל אלה הגיעו שלמים, חיים" . גם הצבים ? "כן . היה צריך לאסוף אותם אחד-אחד במשך די הרבה זמן ולהביא אותם למערה, ובטח הייתה כאן איזו מכלאה שבה שמו אותם כדי שלא יתחילו להסתובב להם בין הרגליים" . ואלה רק החיות שהגיעו שלמות, כן ? "נכון . חוץ מזה הם הביאו איתם גזלות, צבאים, לא ברור כמה, אבל הרבה . וגם כנף של עיט, מחצית אגן של נמר, ואולי גם נחש" . למה אולי ? "כי אולי הוא נכנס בעצמו פנימה, אחרי כולם . אני אמנם בטוחה שגם אותו הביאו, אבל קשה להוכיח״ . ומה עשו איתן, עם כל החיות ? "אכלו אותן . בישלו וצלו ואכל...  To the book