היו פה לפנינו 94 לעיתים זו תהיה מחילה צרה וארוכה, עם שפע הסתעפויות, או כמה חדרים במפלסים שונים, ולא תמיד אפשר ללכת זקוף, בטח שלא לאורך כל הדרך . בשלב כלשהו נצטרך לכופף ראש, לכרוע על ארבע, אפילו לזחול על הגחון . להתקדם כלפי מטה, מעלה, לצדדים . פה, אם עוצרים לרגע בקצה הירידה מהאולם הגדול, שומעים פכפוך מים, טפטוף תמידי, הפסקול המהפנט של המסלע הקרסטי — סלעי משקע ימיים שמעצבים מרחבי נוף אדירים בפירנאים בדרום מערב אירופה, באלפים היוליאניים בסלובניה, בחבל יורקשייר בבריטניה, בחבל וולונג בסין, בחצי האי יוקטן במקסיקו, באפלצ'ים ביבשת אמריקה ובישראל — ממדבר יהודה בדרום ועד מרומי הגליל העליון . סלעי גיר חלולים, מחלחלים, מבטיחי אוצרות ותגליות . רק כשנכבה לרגע את הפנסים, כשהעלטה תשתלט לא רק על עינינו אלא גם על התודעה, רק אז נוכל לומר שהגענו . ברוכים הבאים לעולם התחתון . עולם חבוי, לא מוכר, מאיים, מפתה, עצום ממדים, אפל ויפהפה . ובאופן ספציפי יותר : ברוכים הבאים למערת מנות, כמה קילומטרים דרומית לגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון . פעם, לפני בערך 50 או אפילו 60 אלף שנה, חיו פה אנשים כמונו . מערת מנות מרהי...
To the book