פרק שלישי: סלע קיומנו

היו פה לפנינו 54 מתוך כוונה עמוקה להבטיח שהמחצבה תספק את צורכי בני האדם לעולמי עד . בני אדם קדומים לא רק השתמשו במשאבי הסביבה לתועלתם . יחסם אליהם נבע מאותה תפיסת עולם אונטולוגית שאפיינה את היחס לפילים ולחיות גדולות אחרות . כולם ישויות שותפות ביקום שמורכב מעולמות מקבילים — זה של בני האדם, זה של ממלכת החי, זה של ההרים והסלעים — ועל בני האדם לחיות לצד הישויות האחרות ולכבד אותן . בהרי האנדים, שם תרבות האבן היא מהמשמעותיות שמוכרות לנו, מחצבי הסלע נתפסו כתושבים המקוריים של האזור . האבנים היו בעלות הבית, אלה שהטריטוריה רשומה על שמן . הלבישו אותן, האכילו אותן, העניקו להן עלי קוקה . בני אדם ניהלו מערכת יחסים מורכבת עם האבן ששימשה אותם . קתרין ווידמן ארתור, אנתרופולוגית מאוניברסיטת דרום פלורידה שמתמחה בין השאר בחקר טכנולוגיות כלי אבן, היא מקור של ידע ותובנות מעולמם של אלה שעדיין משמרים באדיקות אלמנטים מ"תקופת האבן" . ב- 20 השנים האחרונות היא בילתה את מרבית זמנה עם בני הגאמו בדרום אתיופיה . יש לה שם בקתה משלה, מחסן משלה, והיא כבר כמעט חלק טבעי מהקבוצה . רגע לפני שהתנועה האווירית העולמית נכנסה לה...  To the book