פרק ראשון: העלייה הראשונה

היו פה לפנינו 16 בנחת וליחכו צמחייה עשבונית עשירה . אפשר לחשוב על משהו כמו שמורות טבע מגוונות באפריקה ואז צריך להכפיל בכמה מונים כדי להתקרב למה שהיה פה, פעם . זה היה סוג של גן עדן, כולל אדם וחוה . וגם הנחש, כמה סוגים אפילו . איזי מרימסקי, חבר קיבוץ אפיקים ובוגר בית הספר החקלאי כדורי, חיפש בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת שטח מתאים לגידול עגבניות וקישואים . מדרונות נהר הירדן, עם אדמה טובה ושמש קבועה מכיוון דרום-מזרח, נראו לו כבעלי פוטנציאל מבטיח לתנובת חורף, כשהמחירים בשוק בשיאם . מרימסקי, איש ידען וסקרן ביותר, גם היום כשהוא בן למעלה מ- 80 , ובטח אז, כשלא נזקק לקלנועית מתוצרת המשק כדי להגיע ממקום למקום . עד מועד הזריעה ויישור הקרקע הוא הסתובב בשטח ומצא שפע של חלזונות נחלים ומאובנים שונים . כשראה קרני אייל ענקיות מבצבצות מהקרקע, הוא הבין שזה קצת יוצא דופן . כבר אין פה איילים כמה אלפי שנים טובות . חיטוט נוסף חשף בפני מרימסקי ממצאים זואולוגיים רבים אחרים, גם הם מסקרנים בגודלם . והיו גם כלים עשויים אבן, שלא הותירו בליבו ספק : מדובר במשהו עתיק . כמה עתיק הוא עוד לא ידע אז . את מה שמצא בשטח א...  To the book