|
|
מתי אלמק ל וור נכוש 183 מיכל התגייסה לצה״ל והייתה למדריכת טירונים בבסיס צפוני . היא הלכה בתלם של בני דורה ותרמה את חלקה — עכשיו זו המשמרת שלה . עם שחרורה חזרה לקיבוץ, אך לא היה לה מושג מה תעשה כשתהיה גדולה . היא לא הייתה ממש שייכת לקיבוץ, וגם משורשיה נותקה — עלה נידף בשלכת החיים . כשעבדה במכבסה בקיבוץ, עיניו הכחולות וגובהו הרם של אנדי צדו את עיניה . אנדי, מתנדב מדנמרק, הגיע לקיבוץ לחוות חוויה אחרת . הם הפכו לזוג, הוא סימל עבורה עולם חדש . בתום ההתנדבות היא נסעה איתו לדנמרק . קופנהגן הקסימה אותה, העולם הגדול היה פרוש לרגליה . היא נישאה לאנדי, ונולדו להם שני ילדים . לראשונה בחייה הייתה לה משפחה משלה, אך מיכל המשיכה לחפש להיות שייכת . אנדי היה מכור לטיפה המרה . כאשר האלכוהול הציף את מוחו, הוא נעשה אלים כלפיה וכלפי הילדים . מיכל הייתה בודדה, לא היה לה לאן לחזור . הקיבוץ לא אהב את הרעיון שנסעה עם מתנדב לחו״ל, ומשפחתה כבר שכחה אותה . לונדון לא מחכה לי רכבת לילה, שתי מזוודות ושני ילדים קטנים — כל עולמה של מיכל . היא נמלטת ללונדון . עם שחר, בגינה ציבורית בסמוך לארמון בקינגהאם, היא רחוקה מלהרגי...
To the book |
|
|