|
|
גירושולוגיה 166 לא היה גבול לשמחה ולהתרגשות כאשר תמי הרתה . תרומת זרע, כך סיפרה, היא אינה רוצה זוגיות, אבל בהחלט רוצה לממש את ההורות שלה, כך הצהירה . בתיה ליוותה את תמי היתומה בכל שלבי ההיריון ואף הייתה עמה בחדר הלידה . נולד תינוק — יותם היא קראה לו . בתיה חשבה שזה שם קשה, יותם — יתמות — סיפור חייה של תמי . בתיה האמינה כי "שם אדם ושם אמו שורש נשמתו" — אך כל המלצותיה לשמות אחרים עבור הרך הנולד לא נתקבלו . וייקרא שמו בישראל : יותם, הכריז המוהל בטקס ברית המילה . צבי שימש סנדק, על ברכיו יותם הרך נולד, וצבי דומע ומתרגש . יותם היה כמו בנם הרביעי של בתיה וצבי, הם אימצו את תמי והתינוק לכל דבר ועניין . למעשה, המשפחה הפכה לבת 7 נפשות . תמי ויותם היו חלק בלתי נפרד ממנה ומביתם . יותם גדל לתפארת, התגייס ליחידה מובחרת בצה"ל . יום הגיוס היה מרגש מאוד לבתיה, לילדים, לצבי וכמובן לתמי האם הגאה . תמונות מלשכת הגיוס — יותם בתספורת קצרה, מוקף משפחה — פסטורליה ישראלית ותפילה שיצא לשלום ויחזור לביתו בשלום . הפציעה והשבר שנה לאחר הגיוס, תפילות לחוד ומציאות לחוד — הטלפון הנייד של בתיה מצלצל, על הקו קצינה צעירה...
To the book |
|
|