|
|
גאונות וחרדה | 66 תחילה הם מתגוררים ב"שכונות יהודיות" ששכר הדירה בהן נמוך : האיסט אֶנד של לונדון, אלכסנדרפלאץ של ברלין, ליאופולדשטט של וינה, המארֶה בפריז, הלוֹאֶר איסט סייד בניו יורק . ההזדמנויות קורצות . העיר ממציאה את הפנאי . בני המעמד הבינוני אינם נדרשים עוד לשאוב מים, לכבס בגדים או לחטוב עצים לצורכי היומיום, והם יכולים עתה לבזבז זמן וכסף . חנויות הכולבו הופכות את הקניות לבילוי . התיאטראות ממלאים ערבים ריקים . היהודים נכנסים לתעשיות הבידור . העיר צומחת וצומחת . לונדון מתפשטת מערבה וצפונה . פריז נבנית מחדש בידי הברון אוֹסמַן כרשת של שדרות טבעתיות . וינה הורסת את חומותיה ב- 1857 ומפנה מקום לרינגשטראסה, הפותח את המרחב לאינטראקציה תרבותית . המבנה הראשון בשדרה הוא בית האופרה המפואר, ואליו מצטרפים לימים שני מוזיאונים, הבּוּרגתיאטר, אולם הקונצרטים מוזיקפֶראַיין, האוניברסיטה, בית העירייה, משרדי ממשלה שונים ובית הפרלמנט . חלקות האדמה שבין הבניינים נחטפות בידי מיליונרים חדשים . ברינג יש חמישה ארמונות ( פּאלֶה ) של משפחת רוטשילד, ובהם כמה מיצירות האמנות הנחשקות ביותר של ימי הרנסנס . משפחת אֶפר...
To the book |
|
|