|
|
דורון רובין 96 "שמי דורון רובין, נקבעה לי פגישה עם מפקד האוגדה . " "הוא לא כאן . " "איפה הוא ? " "למעלה, במטווח . " "איפה זה למעלה במטווח ? " היא הראתה לי . עליתי אליו, למעלה למטווח . ראיתי אותו יושב בוואגוניר, כל החלונות סגורים . התותחים ירו, והיה אבק נוראי . ניגשתי לג'יפ הגבוה ונופפתי לו לשלום בידי . הוא פתח רבע חלון . "מה אתה עושה פה ? " "נקבע לי ראיון איתך . " "איתי ? " "איתך . " "לי אין מה להציע לך . אין לך מה לעשות באוגדה 36 . את חטיבה 7 בחיים לא תקבל, ולגבי 188 — זה לא אקטואלי עכשיו . " ידעתי שמאיר דגן מפקד אז על חטיבה 188 . ביקשתי מקהלני : "בוא, לפחות נדבר . " "אין על מה לדבר . " פסק, וסגר אט-אט את החלון . אמרתי לו, נעלב : "אנחנו עוד ניפגש . " חזרתי לתל אביב בלי חטיבה . עכשיו הפכתי לבעיה . שמעתי את הרינונים : 'מה עושים עם דורון רובין ? אין לנו חטיבה לתת לו, והוא מתעקש . הוא אומר שאם אין לנו עכשיו, אז הוא ימתין עד שתהיה . ' בדרכי שלי 97 בסוף נמצאה חטיבה . היא הייתה קיימת גם קודם, אבל לא עלה בדעתם להציע לי אותה . היא הועתקה מסיני, מפיקוד דרום, לבקעה בפיקוד המרכז, ומתוך מצוקה שאלו...
To the book |
|
|