דורון רובין 70 * * * ביום פקודה הוטלה על חטיבה 35 משימה מטכ"לית : כדי להגיע אל האויב מעורפו, עליה לבצע איגופים ימיים — כלומר מונחתים, ואנכיים — כלומר מוצנחים . והיא צריכה להיות מסוגלת לבצע זאת בכל תנאי . בשנת 1981 שימשתי כמפקד החטיבה . היה זה אחרי מבצע ליטני ולקחיו, ולפני מלחמת שלום הגליל . היה עלי להכין את החטיבה למשימות שיוטלו עליה בבוא היום . נחיתה מהים בשילוב או בנפרד מאיגוף אנכי מוצנח, אינם מהלכים טקטיים שפיקוד כלשהו יוזם, אלא אירועים אסטרטגיים שהמטכ"ל מניע . התרחישים קיימים במגֵרות, ואין להם ערך כל עוד הם מונחים שם . הם רלבנטיים רק אם מתאמנים עליהם, בדיוק כפי שאמורים להפעיל אותם — כלומר תוך שימוש בכל האמצעים המתאימים . זה בער בי בכל תפקידי הפיקוד שמילאתי : עלי להכין את עצמי ואת חיילי למצבי קיצון, לסיטואציות הקשות ביותר שאפשר לעלות על הדעת . גם אם ייכשלו בהם במהלך התרגול, בבוא היום יהיה להם דז'ה-וו, בבחינת : "היינו שם, התנסינו בזה, אנחנו יודעים מה עלינו לעשות . " לכן, אם מוטלת עלי משימה לנחות מהים, עלי לדעת איך נוחתים מהים . במילים אחרות — עלי לתרגל את זה . אני רוצה לדעת איך עולים...
To the book