דורון רובין 60 * * * הייתה זו שעת לילה, סביב 00 : ,22 ככל שזכור לי . כוח החוד של החטיבה נתקל במארב טנקים סוריים . הוא המתין לנו בעין זחלתא . לא ידענו את גודלו של המארב ואת צורת ההיערכות שלו . המגע הראשוני שלנו עם המארב, והניסיונות להבין היכן הוא בדיוק, חייבו אותנו לעצור, להתייצב, לחשב את מהלכינו, ולחדש את ההתקפה עם שחר . התארגנו לחניית לילה מאובטחת, יצאתי להתייעצות במפקדת האוגדה . סוכם שעם שחר נבצע איגוף רגלי, ונתייצב בעורפו של הכוח הסורי . יצאתי בדרכי חזרה לחפ"ק . במורד הכביש, סמוך לכניסה לכפר, ודי קרוב למיקום החפ"ק, החלה התקפה סורית, וירי על כוח החוד . היה זה ירי מקלעים, פצצות אר . פי . ג'י, תותחי טנקים, ירי ארטילרי מלווה בפגזי עשן, וטילי סאגר . סביבי הייתה מהומה . טנקים שלנו הסתובבו אנה ואנה, לא יודעים לאן לנסוע ואיפה הם נמצאים . בין שרשראות הטנקים הסתובבו חיילים מבוהלים שביקשו לעצמם מסתור מפני האש הממוקדת . עצרתי את הג'יפ, ירדתי ממנו והתחלתי לנוע רגלית לכיוון אזור ההיתקלות . בדרכי, באמצע הכביש, עמד טנק . קנהו היה מופנה לאחור . זיהיתי שזהו טנק המ"פ . אנשי צוותו היו מפוזרים סביבו, וה...
To the book