אנטוניו גרמשי 58 האינטלקטואל ) כומר, עורך דין, מורה, נוטריון, רופא וכדומה ( מנהל רמת חיים העולה על רמת החיים של האיכר הממוצע, או לפחות שונה ממנה, ולכן הוא מייצג בעיניו מודל חברתי שאליו הוא יכול לשאוף כדי להיחלץ מתנאי חייו ולשפרם . האיכר מאמין תמיד שלפחות אחד מילדיו יכול להיות אינטלקטואל ) בעיקר כומר ( , כלומר להיות אדון, ולשפר את הדרגה החברתית של המשפחה ולהקל את הצד הכלכלי של חייה בעזרת הקשרים שבוודאי יהיו לו עם אדונים אחרים . היחס שמפגין האיכר כלפי האינטלקטואל הנו דו – משמעי, ונראה שיש בו מן הסתירה : הוא אמנם מוקיר את המעמד החברתי של האינטלקטואל ובאופן כללי את זה של עובד המדינה, אך לעתים הוא מעמיד פנים שהוא בז למעמד הזה . הוקרתו את מעמד האינטלקטואל ספוגה אפוא ביסודות סותרים של קנאה ושל זעם לוהט . לא ניתן להבין דבר בחיי השיתוף של האיכרים, בנבטים ובחומרים המתסיסים של התפתחות שבקרבם, אם לא מביאים בחשבון ולא חוקרים באופן מוחשי ומעמיק את הרגשת הנחיתות הממשית שיש להם כלפי האינטלקטואלים . כל התפתחות טבעית של המוני האיכרים עד לשלב מסוים קשורה לתנועות של האינטלקטואלים ותלויה בהן . מקרה האינטלק...
To the book