נספח א: האם ה"מדברות שביהודה" סיפקו את כמות הצאן שנדרשה למקדש בימי הבית השני?

462 רועי צאן ונוודים בארץ ישראל בספר מדבר יהודה ( כולל מדבר בנימין ) , בין נחל עוג'א ( ייט"ב ) לקו לימס בספר מדבר דרום הר חברון ( בקעת ערד ובאר שבע ) , אפשר לגדל בין 15,000 ל- 18,000 3 נמצא שלצורכי הקורבנות במקדש היה צורך לייבא ראשי צאן בשנה בלבד . צאן מחוץ לגבולות היישוב היהודי בארץ ישראל המערבית, כעדות התוספתא : 4 התוספתא התאימה את ההלכה "אילים ממואב, עגלים משרון, כבשים ממדבר" . למציאות והתירה לקנות בהמה לקורבן מגויים עובדי עבודה זרה ולא חששה לא משום רובע אדם, לא משום נרבע לאדם, לא משום מוקצה לעבודה זרה ולא 5 לפי ההלכה המובאת משום נעבד לעבודה זרה אף שכל אלה פסולים לקורבן . בתוספתא אף לא חששו מאיסורים כגון הרחקה ממשא ומתן עם עובדי עבודה 6 ההיתר היה כורח המציאות, שכן היה צורך בבהמות תמימות מכל מום זרה . לקורבנות, ומכיוון שהבהמות שהיו בידי היהודים לא הספיקו לא נהגו בבהמות 7 היתר זה, המופיע בתוספתא, תואם את עובדי העבודה הזרה איסור בשום מקום . הדעה שרווחה בחוגי האמוראים במאה השלישית לספירה, שיצר העבודה הזרה 8 הסתלק מישראל בראשית ימי הבית השני . 3 ר הדושיתרמתיססרכזרנבינולרהמירוכולראצזריווץ...  To the book