תוצרת הצאן לאחר השחיטה

439 ר קרבשוכו : רדוורוימוילרתעזעזברהמ כהר 275 השטחים שנותרו למרעה הצטמצמו לאזורים שאי אפשר היה לנצלם רב למרעה . לעיבוד חקלאי כגון משטחי הבזלת, נופי הטרשים, מדרונות בעלי טופוגרפיה תלולה בשדרת ההר מרכזית, גבעות מכוסות בקרום גירי נארי קשה ואזורי ספר המדבר והמדבר . הבשר הוא המוצר הראשי אחרי שחיטת הצאן, בעיקר מהטלאים . בתקופות 276 לכן הפליגו חכמים במדרש הקדומות לא אכלו בשר מדי יום, אף לא העשירים . בשימוש בצאן לצמר ולחלב : "אמר רבי נחמן : [ . . . ] 'כבשים ללבושך' ( משלי כז, כו ) — מגֵז יהא מלבושך ; 'ומחיר שדה עתודים' ( שם ) — ואל ימכור אדם עתודים ויקח שדה ; 'ודי חלב עזים' ( שם ) — דיו לאדם שיתפרנס מחלב גדיים וטלאים שבתוך 277 כמו כן, צריכת הבשר הייתה מצומצמת ביותר . שכן הפסיקה התנאית ביתו" . קובעת שבֵּן האוכל תרימטר בשר, כ - 180 גרם, ללא רצון הוריו נחשב כבר לְבֵּן 278 'זולל וסובא' . יתר על כן, ייתכן שצריכת הבשר הנמוכה הייתה גם תוצאה של חוסר ידע 279 לכן, ואפשרות לאחסן את הבשר ולשמרו בהמלחה ובקירור, אפילו לזמן קצר . כשנשחטה יחידת צאן אחת היו חייבים לנצל את בשרה בתוך זמן קצר . סימוכין לכך אפשר ל...  To the book